|
פוינטר גרמני קצר שיער
תקן F.C.I. מס' 119 / 25 באפריל 2001
תרגום מאנגלית יוחאי ברק
מקור: גרמניה
תאריך פרסום התקן שבתוקף: 25 באוקטובר 2000
ייעוד : כלב ציד מגוון.
מיון FCI : קבוצה 7 כלבי הצבעה
סקציה 1.1 פוינטרים קונטיננטליים
מטיפוס ברקואידי
עם מבחן עבודה.
תקציר היסטורי קצר : ההיסטוריה של הפוינטר הגרמני קצר השיער מתחילה בכלבים ששימשו לציד ציפורים ברשת, בשיתוף פעולה עם בזים, במיוחד בארצות הים התיכון. דרך צרפת, ספרד ופלנדריה הגיעו הפוינטרים לחצר המלוכה הגרמני. תכונתם החשובה והייחודית של כלבים אלו היא תכונת ההצבעה. לאחר המצאת הרובה בעל בית הבליעה הכפול (1750), כלב הצבעה היה נדרש עוד יותר לציד ציפורים בירייה. הייתה זו גם נקודת התפנית מכלב שעיקר תפקידו כמצביע לכלב ציד מגוון יותר עבודתו. כחלק בסיסי וחיוני בפיתוח הגזע פורסם בשנת 1897 ספר גידול. היה זה הנסיך אלברכט זו סולמד-בראונפלד שחיבר את מאפייני הגזע, חוקי שיפוט הצורה ולסיום גם תקנונים למבדקי עבודה פשוטים לכלבי ציד. גם היום עדיין עובר הפוינטר הגרמני קצר השיער, גידול סלקטיבי ומבדקים מחמירים. התקן קובע את היותו של הפוינטר הגרמני קצר השיער ככלב ציד ורסטילי, עובדה המאפשרת לו לבצע את כל המטלות הנדרשות בעת פעולת הציד, כל זאת גם בכלבים המתקדמים בגילם.
הופעה כללית: כלב בעל הופעה אצילית ומאוזנת, מבנה המבטיח עוצמה, התמדה ומהירות. בעל הופעה גאה, קווים חיצוניים זורמים, ראש צר, זנב הנישא היטב, פרווה קשיחה ומבריקה וצעדים הרמוניים בעלי שליחה טובה, המדגישים את אצילותו.
מידות חשובות: על אורך הגוף להיות מעט ארוך יותר מהגובה הנמדד בשיכמה.
התנהגות וטמפרמנט: יציב, מאוזן, אמין, טמפרמנט מאופק, לא תוקפני לא פחדן ולא רגזן.
ראש: צר, מוגדר היטב, לא קל ולא גס מדי. העוצמה והאורך בהתאמה למסה של הכלב ולמינו.
איזור הגולגולת:
גולגולת: ברוחב מתון, מעוגלת אך שטוחה, עצם העורף כמעט ואינה מורגשת, שקע המצח אינו עמוק מדי, גשר על עיני מפותח.
סף מצח: מוגדר בינונית.
איזור קדמת הגולגולת:
כפתור האף: מעט בולט. נחיריים פתוחים היטב, רחבים וגמישים. באופן בסיסי צבעו חום ואולם שחור בכלבים שחורים או שחור רואן. כפתור אף בצבע בשר או מנוקד מותר רק בכלבים שהצבע הבסיסי שלהם לבן.
זרבובית: ארוכה, רחבה, עמוקה וחזקה כדי לאפשר לכלב נשיאה משא ציד טובה. במבט מהצד גשר האף מקומר מעט במגוון אפשרי של אפשרויות החל מאף רומי וכלה בקימור קל מעל קו ישר – קימור זה מודגש יותר אצל הזכרים. גשר אף ישר לחלוטין למרות שיתקבל, מבוקש פחות. קו קעור (פני קערה) הינה שגיאה קשה.
שפתיים: צמודות היטב, לא בשרניות יותר מדי, פיגמנטציה טובה, הקו התחתון של השפה העליונה ישר ומשופע קלות לכיוון הפינה הקשתית מעט והמודגשת קלות של השפה.
לסתות ושיניים: לסתות חזקות עם מנשך מספריים מושלם רגיל ומלא. על החותכות העליונות להגיע מעבר לחותכות התחתונות ללא מרווח ועל השיניים להיות ממוקמות ניצבות בלסתות. 42 שיניים חזקות בהתאם לנוסחת השיניים.
לחיים: חזקות, שריריות היטב.
עיניים: בגודל בינוני, לא בולטות ולא שקועות. הצבע האידיאלי הוא חום כהה, עפעפיים צמודות.
אוזניים: באורך בינוני, מוקמות גבוה ורחבות, שטוחות, ללא קיפול ומונחות צמוד לראש. מעט מעוגלות בקצה, לא בשרניות ולא דקות מדי. כאשר מביאים אותן קדימה עליהן להגיע פחות או יותר לפינת השפתיים.
צוואר: באורך הרמוני להופעה הכוללת של הכלב, מתעבה בהדרגה לכיוון הגוף. שרירי מאד ובקצהו כיפוף קל. עור צמוד על הגרון.
גוף :
קו עליון: ישר ומעט משופע.
שכמה: מוגדרת היטב.
גב: חזק ושרירי. החוליות מכוסות היטב בשרירים.
מותן: קצרה, רחבה, שרירית, ישרה או מקושתת מעט. המעבר מהגב למותן צמוד ומאוחה היטב.
מותנית: רחבה וארוכה מספיק, אינה משופעת יתר על המידה ואולם משופעת מעט לכיוון הזנב. שרירית היטב.
חזה: מעט עמוק יותר מרוחבו עם חזה קדמי מוגדר היטב, עצם החזה הקדמי נמשכת אחור ככל הניתן. עצם החזה הקדמי והמרפק במישור שווה. צלעות מקושתות היטב, לא שטוחות ולא חביתיות. הצלעות המדומות באורך טוב.
קו תחתון: עם קשת אלגנטית, מתרומם מעט לכיוון האחור, יבש.
זנב: ממוקם גבוה, חזק בבסיסו ומתחדד לכיוון הקצה, באורך בינוני. קצוץ במחצית אורכו לצורכי ציד. שמוט במנוחה, בתנועה מאוזן, אינו נישא גבוה מדי מעל קו הגב ולא מכופף מטה באופן מוגזם. (במדינות בהם קיצוץ זנבות אסור על פי חוק, הזנב יכול להישאר בצורתו הטבעית. עליו להגיע מטה עד העקב ולהינשא ישר או בסגנון סברה קליל).
גפיים:
גפיים קדמיות:
הופעה כללית: במבט מהחזית ישרות ומקבילות, במבט מהצד הרגליים ממוקמות היטב מתחת לגוף.
כתפיים: להב הכתף משוכה היטב לאחור, צמודה היטב לחזה, שרירית וחזקה.
זרוע: ארוכה ככל הניתן, שרירית היטב ויבשה.
מרפק: קרוב אך לא צמוד מדי אל הגוף, לא פונה פנימה או החוצה, ממוקם היטב אחור.
אמה: ישרה ושרירית במידה מתאימה. עצם חזקה, לא קשיחה מדי במבנה.
מפרק הפיסה: חזק
פיסה: זווית מינימלית בין הפיסה והאמה, לעולם אינו עומד ישר לחלוטין.
כף הרגל: עגולה ובצורת כף, עם אצבעות צמודות מקושתות ובגודל מתאים. ציפורניים חזקות. כריות קשיחות ועמידות. הרגליים מקבילות, אינן פונות פנימה או החוצה, במנוחה כמו גם בתנועה.
גפיים אחוריות:
הופעה כללית: במבט מאחור הן ישרות ומקבילות. זיוות טוב בברך ובעקב, עצם חזקה.
ירך: ארוכה, רחבה ושרירית, עם זיוות טוב בין האגן לעצם הירך.
ברך: חזקה, עם זיוות טוב בין הירך לשוק.
שוק: ארוכה, שרירית ועם גידים הנראים היטב. זיוות טוב בין השוק לעקב.
מפרק העקב: חזק
כף רגל אחורית: עגולה ובצורת כף, עם אצבעות צמודות מקושתות ובגודל מתאים. ציפורניים חזקות. כריות קשיחות ועמידות. הרגליים מקבילות, אינן פונות פנימה או החוצה, במנוחה כמו גם בתנועה.
תנועה: צעדים ארוכים היטב המושגים בעזרת כוח תנועה רב המגיע מהגפיים האחוריות ובעזרת שליחה טובה של הגפיים הקדמיות. הגפיים הקדמיות והאחוריות נעות ישר ובמקביל. הכלב בעל נשיאת גוף גאה. תנועת פס אינה רצויה.
עור: צמוד ומתוח ללא קפלים.
פרווה
שיער: קצר וצפוף, קשיח וקשה למגע. מעט יותר דק וקצר בראש ובאוזניים, לא ארוך יותר מדי בחלק התחתי של הזנב. עליו לכסות את כל הגוף.
צבע:
· חום אחיד, ללא כתמים.
· חום עם כתם לבן קטן או טלאים על החזה והרגליים.
· חום כהה רואן, עם ראש חום, כתמים וטלאים חומים. הצבע הבסיסי בכלב שכזה אינו תערובת של חום ולבן או לבן עם חום, אלא על הפרווה להראות תערובת אחידה ומתמידה של חום ולבן שתוצאותיה הם אותה חיצוניות לא בולטת שתמיד הוערכה על ידי הצייד המעשי. בצד הפנימי של הרגליים כמו גם בקצה הזנב הצבע הינו לרוב בהיר יותר.
· חום בהיר רואן עם ראש חום, כתמים חומים, טלאים או ללא כתמים. בצבע זה השערות החומות מעטות יותר והשערות הלבנות הם השתלטניות.
· לבן עם כתמים חומים בראש, כתמים או טלאים חומים.
· צבע שחור באותו הרכב כמו החום, או החום רואן.
· מותרים כתמי טן צהובים.
· כתמים, טלאים ו"לכלוכים" על השפתיים מותרים.
גודל:
גובה בשכמה: זכרים: 62 ועד 66 ס"מ.
נקבות: 58 ועד 63 ס"מ.
שגיאות: כל סטייה מהמפורט מעלה תיחשב כשגיאה ומידת החומרה בה יש להתייחס אליה תהיה ביחס ישיר לדרגתה.
· שגיאות אופי, לא בהתאם או לא אופייני למגדר.
· זרבובית קצרה מדי.
· שפה כבדה או דקה מדי.
· מהסה"כ של 4 פ"מ1 ו- 2 מ3 מותר מחסור של 2.
· עין בהירה מדי. עיניים צהובות (עיני ציפור טרף).
· אוזן ארוכה מדי, קצרה מדי, כבדה מדי, צרה בבסיסה או מסובבת.
· עור רפוי בצוואר.
· גב קמור מעט.
· אגן קצר מדי.
· חזה עמוק מדי.
· זנב מכופף בחוזקה או נישא גבוה מדי מעל קו עליון.
· מרפקים פונים פנימה או החוצה. כפות פונות פנימה או החוצה, רגליים קדמיות צמודות או רחבות.
· גפיים אחוריות ישרות מדי.
· רגלי 0 מאחור, מעט עקבי פרה או עקבים קרובים.
שגיאות חמורות:
· מגושם, איטי, מבנה גס.
· סף מצח מודגש.
· אף בהיר או מטולא (למעט כאשר הצבע הבסיסי של הפרווה הוא לבן).
· זרבובית מחודדת. גשר אף קעור (פני קערה).
· מנשך פינצ'ר מלא או חלקי. (לכלבים מעל גיל 4 שנים מנשך פינצ'ר כתוצאה מהגיל לא יחשב כל עוד מועדון הגזע הגרמני אישר שבתערוכה קודמת נמצא מנשך תקין)
· גב קמור באופן בולט, גב במבנה ברבורי מעט.
· חוסר עומק בחזה באופן בולט. חזה קדמי לא מפותח מספיק. צלעות שטוחות או חביתיות.
· עקבים פונים החוצה או פנימה באופן בולט.
· פיסות חלשות או נמוכות.
· פיסות ישרות לחלוטין.
· עקבי פרה או רגלי O בולטים בעמידה כמו גם בתנועה.
· מבנה מוגזם בחלק אחורי.
· כף שטוחה
· כף פרוסה.
· תנועה מרושלת.
· סטייה של 2 ס"מ מהגובה הניתן בשכמה.
שגיאות פוסלות:
· חוסר טיפוסיות מגדרית ברורה.
· מחסור של יותר מ- 2 שיניים יותר מהסה"כ של 4 PM1 ו- 2 M3. מחסור של כל שן אחת או יותר מלבד PM1 ו- M3. שן שאינה נראית תחשב כחסרה למעט אם יש אישור ממועדון הגזע הגרמני כי בתערוכה או במבדק קודם נוכחותם אושרה.
· מנשך עליון, מנשך תחתון, מנשך לא סדיר כמו גם כל מצבי הביניים.
· כל מיקום שגוי של שן מחוץ לקשת הדנטלית.
· חך או שפה שסועים.
· עפעף שמוט באופן בולט, אקטרופיון, אנטרופיון, דיסטיכיאסיס (שורת ריסים כפולה).
· גב במבנה ברבורי מוגזם, עיוות חוט שדרתי.
· כל שגיאת מבנה מוגזמת בחזה, כגון עצם חזה קדמי קצרה המתמזגת באופן שגוי אל קו הבטן התחתון.
· אצבע חמישית עם או בלי מבנה עצם.
· שגיאת אופי.
הערה: לזכרים צריכים להיות שני אשכים נורמליים נראים שירדו במלואם לשק האשכים.
|
